#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפסול סוכה תחת סוכה בדרך כלל?	"אם שניהם צלתה מרובה מחמתה התחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה דכתיב בסוכת חסר וא&quot;ו לשון יחיד (גמ&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והעליונה כשרה כל זמן שאין הסכך גבוה יותר מעשרים אמות מסכך התחתונה, דפשוט דהתורה רק פסלה שני סככים ולא שני קרקעות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;) [ואחד היה מסתפק בזה לפי רבא דס&quot;ל דלמעלה מעשרים אמה פסולה משום דירת עראי בעינן, אבל פשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה העליונה) דכשרה כיון דחזי לבנותו עראי {וכן מצינו דיכול להכשיר סוכה למעלה מעשרים להוסיף על הרצפה, ויכול לדחות דהתם אינו קאי אליבא דרבא}]"	סימן תרכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסכך של התחתונה אינה חזקה כ&quot;כ?	"אם אינה יכולה לקבל כרים וכסתות אלא ע&quot;י הדחק נחלקו בה ר&#x27; יהודה ורבנן [וביאר הרא&quot;ש דלשיטתייהו אזלי דר&#x27; יהודה ס&quot;ל סוכה דירת קבע וא&quot;כ לא מהני כשמקבלו ע&quot;י הדחק ולא מקרי סוכה תחת סוכה (ב&quot;י)], וקיי&quot;ל כרבנן דפסולה אבל אם אינה יכולה לקבל כרים וכסתות כלל [כגון שמתנענעה כשמשתמשין שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] התחתונה כשרה, אבל העליונה פסולה דלא חזיא אפי&#x27; לדירת עראי (כס&quot;מ, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ויש לפרש דכיון דיש לה רצפה רעועה הוי כסילוק מחיצות ולית ליה רצפה משא&quot;כ אם עומד על זיזין אמצע הסוכה פשוט דיוצא מחמת הרצפה שלמטה ממנו ולא אמרינן דלא חזיא לדירה על הזיזין}"	סימן תרכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העליונה אינה סוכה כשרה?	"אינה פוסלת את התחתונה, וכגון אם העליונה אינה גבוה י&#x27; טפחים [ולאפוקי מבעל העיטור וראבי&quot;ה ורז&quot;ה דס&quot;ל דפוסלת התחתונה בד&#x27; טפחים (טור)], וכן אם העליונה אין לה מחיצות או שאינה ז&#x27; על ז&#x27; לאו סוכה תחת סוכה היא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [דלא כפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דמחמיר אפי&#x27; כשאין דפנות לעליונה], אבל אם העליונה למעלה מעשרים אמה יש עליה שם סוכה והתחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה (ריטב&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תרכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחתונה צלתה מרובה 1) בפנ&quot;ע 2) רק בצירוף הסכך העליונה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ca40ac790353d49aa433a3c5862cb25e50efbf73.jpg"">"	סימן תרכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרוח עפה המחצלת על גבי סכך אחר?	"כפשוטו הוי סכך פסול דתעשה ולא מן העשוי ולפי רע&quot;א יש צד דפוסל מה שכנגדו, אבל בשעת הדחק השבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; ק&#x27; אות ב&#x27;) מקיל דרע&quot;א הביא ראיה מגדיש וזה חמיר טפי מסתם תעשה ולא מן העשוי {ויש להוסיף דאפי&#x27; לרע&quot;א לא היה פשוט דפוסל אלא דכתב דליכא ראיה מסכך דלמעלה מעשרים, ועוד כל זה הוא רק לדעה שניה (בסי&#x27; תרכ&quot;ו) אבל לדעה ראשונה כשרה בכל אופן וכבר הכריע הביה&quot;ל שם דבשעת הדחק יש לסמוך על דעה ראשונה, ועדיין יש להסתפק אם יכול לברך בסוכה זו}"	סימן תרכח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סוכה בראש 1) עגלה 2) ספינה?	"1) כשרה כל זמן שיכולה לעמוד ברוח מצויה אע&quot;פ דמטלטלה ולא קביעא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) רצה לדייק מתוס&#x27; (כ&quot;א ע&quot;ב) דדוקא בספינה כשרה בשעה שהיא הולכת דאורחא בכך משא&quot;כ בעגלה אינה כשרה אלא בשעה שהיא עומדת, אבל הבכורי יעקב חולק עליו דתוס&#x27; קאי בשיטת רבן גמליאל אבל לדידן דקיי&quot;ל כר&quot;ע כשרה אפי&#x27; בשעה שהיא הולכת, וכן נקט השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א)] 2) כשרה אפי&#x27; בשעה שהיא הולכת, כל זמן שהיא יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דלאו בכל עת הוי רוח מצויה דים, אבל הקובץ הלכות (פ&quot;ד הע&#x27; ז&#x27;) ביאר דאזלינן בתר רוח מצויה במקום דירת אנשים {ואם יש סוכה במקום שמצוי רוח שאינה מצויה כגון עיר גבוהה או שבנה סוכה על גג הבירה וכדומה צריך להיות ראוי לעמוד ברוח שבמקום ההוא, כ&quot;כ הקובץ הלכות (שם), ולכאורה ה&quot;ה לפי הערוה&quot;ש כל זמן שהוא באמת מצוי}"	סימן תרכח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה סוכה ע&quot;ג בהמה או אילן?	"אע&quot;פ שאסור לעלות לתוכה ביו&quot;ט [מפני שאסור להשתמש בבעלי חיים ובמחובר] מ&quot;מ יוצא בה בחוה&quot;מ, ואפי&#x27; בדיעבד אם עלה ביו&quot;ט יוצא (רש&quot;י סוכה כב:, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [והקשה הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) למה לא אמרינן דהוא מצוה הבאה בעבירה, וי&quot;ל ע&quot;פ הקה&quot;י (סוכה סי&#x27; כ&quot;ב) דבאיסור גברא לא אמרינן מצוה הבאה בעבירה], ואפי&#x27; אם אין לו סוכה אחרת אסור לעלות בה דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה (בכורי יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) [והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק ביו&quot;ט אם מותר לעלות משום אוכל נפש דומיא דביתו שנשרף דמותר לכבות הדליקה מפני אוכל נפש, אבל פשוט להבכורי יעקב דאינו מותר {ולכאורה פשוט דאינו מותר לקצור לצורך אוכל נפש}], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; של&quot;ו) בדיעבד אם עלה אם מותר לירד"	סימן תרכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בנה הסוכה על הארץ אבל הסכך נסמכין על 1) הבהמה 2) האילן?	"1) פסולה לפי שאין לה קבע שהבהמה ילך מכאן ויפול (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) לגבי מעמיד אינו לכתחילה להעמיד הסכך על מחובר אבל בדיעבד אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), ולגבי איסור לעלות ביו&quot;ט ה&quot;נ שייך האיסור שלא להשתמש באילן דלפי הרא&quot;ש הוא גזירה שמא יניח חפציו על הסכך ולפי המגיד משנה באמת היו רגילין להניח חפציו שם והוי קרוב לודאי שישתמש במחובר, אלא דמצדד המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דבזה&quot;ז שאין רגילות להשתמש שם מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [לפי המגיד משנה פשוט דתו לא הוי קרוב לודאי, ולפי הרא&quot;ש דהוי גזירה צ&quot;ל דהרא&quot;ש לשיטתו דס&quot;ל דגוף האיסור להשתמש באילן אינו אלא גזירה שמא יעלה ויתלוש והוי כעין גזירה לגזירה, אלא שהקשה הפר&quot;ח (יו&quot;ד סי&#x27; קט&quot;ז) דדוקא בגילוי מקילין דאפי&#x27; בזמן שגזרו היה מקומות שלא היו שכיחי בהו נחשים ועל כרחך לא גזרו במקומות אלו משא&quot;כ בגזירה זו דמשתמש במחובר דלמא גזרו בכל מקומות (מחה&quot;ש)]"	סימן תרכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נעץ ד&#x27; קונדיסין באילן וסמך הסכך עליהם?"	"פשוט דמותר לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {דלא שייך איסור מעמיד דהוי מעמיד דמעמיד [ולפי החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) דוקא באילן דהוי קרקעית הסוכה דבזה פשוט דלא שייך מעמיד דמעמיד, ומסתפק שם אם גזרו על מעמיד דאילן], ולא שייך איסור להשתמש באילן דהוי צידי צדדין} "	סימן תרכח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק מקצתו על הבהמה ואילן?	"תלוי אם הסוכה תפול כשנוטל הבהמה ואילן (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) [ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ד) דמגמ&#x27; (שבת קנ&quot;ד ע&quot;ב) משמע דאפי&#x27; אם לא תפול מ&quot;מ כיון שסמך עליו דינו כמשתמש באילן ואסור, והשעה&quot;צ מסיים וצ&quot;ע {י&quot;ל דכוונת רש&quot;י שם כשכתב דלא סמך הסכך עליו ר&quot;ל לא סמך הסכך באופן שיפול אם יסיר האילן אבל אם סמך הסכך על האילן באופן שלא יפול מותר}]"	סימן תרכח סעיף ג		
